דיאטה קטוגנית, קיטו

דיאטה קטוגנית, קיטו

הדיאטה הקטוגנית ידועה גם בשמה: קיטו. בדיאטה הקטוגנית המטרה של התזונה היא להוביל למצב מטבולי הנקרא קיטוזיס, מצב שבו מקור האנרגיה של הגוף מגיע משריפת שומן במקום משריפת גלוקוז/פחמימות. הרעיון מאחורי השיטה מעודד את הגוף לכלות את מאגרי הגליקוגן בכבד, מה שגורם לגוף לייצר גופי קטון ממאגרי השומן.

הדיאטה הקטוגנית הקלאסית תכלול יחס של 1:4 בין שומן לשילוב של פחמימות וחלבונים (על כל 4 גרם שומן יהיה 1 גרם של פחמימה וחלבון יחד, כך ש 80% מהתזונה תהיה שומן, כ 15% חלבון וכ 5% פחמימה) וכדי שזה יקרה ההנחיות התזונתיות הן שילוב של בשר שומני, ביצים, חמאה, גבינות שמנות ושמן קוקוס. בתזונה זו יש הימנעות מסוכר ומזונות עתירי פחמימות כמו פסטות/לחם/פירות/אורז/לחם/תפו"א/סוכר וכד.

הדיאטה הזו נמצאת בשימוש לטיפול בהתקפי אפילפסיה כבר משנות העשרים של המאה הקודמת והוכח כי היא יעילה מאוד בעיקר לילדים הסובלים מהמחלה.
 

מה אוכלים בתזונה קטוגנית?

בשר

דגים, בעיקר שמנים: טונה, סלמון, מקרל, אמנון

ביצים

מוצרי חלב עם אחוז שומן גבוה

שומנים עם העדפה לבריאים כמו שמן זית, אבוקדו, טחינה

ירקות ירוקים

עלים מכל הסוגים.

אפשר לשלב גם מעט: אגוזים (מלבד קשיו או פיסטוק), זרעים (שומשום), פירות יער ושוקולד מריר.

מה לא אוכלים?

סוכר מכל הסוגים, כולל דבש ומייפל.

ירקות עמילניים כמו תפו"א, בטטה
קטניות

דגנים

שמנים צמחיים מזוככים

רוב סוגי הפירות

יתרונות הדיאטה:

פוטנציאל ליתרונות במחלות אוטואימוניות ומחלות נוירולוגיות כמו אפילפסיה, טרשת נפוצה וסוכרת סוג 2.

שיפור בהירות מנטלית וקוגנטיבית.

כמויות גבוהות של חלבון ושומן יתרמו לתחושת שובע לזמן ממושך.

מסייעת לספורטאי סיבולת כמו רצים ורוכבי אופניים למרחקים ארוכים, זאת בזכות שיפור יחס השריר : שומן בגוף ובכך מסייעת להעלות את כמות החמצן שהגוף מסוגל לנצל תוך כדי אימון בעצימות גבוהה וכאן יש להדגיש שיש דיאטות שנמצאו יעילות יותר לספורטאי סיבולת.

חסרונות הדיאטה:

ניצול השומן יחד עם אכילת חלבון בכמויות מוגברות עלול להכביד על הכליות ולגרום להיווצרות אבני כליה.

עלייה ברמת החומציות של הדם עלולה להוביל לכאבי ראש, חולשה, בחילות, עצבנות וריח אצטון מהפה.

זו דיאטה שאינה מומלצת ואף עלולה להיות מסוכנת לנשים הרות, לאנשים סובלים מתפקודי כליה ירודים ולחולי סוכרת שמקבלים טיפול תרופתי כמו ג'רדניאס, פורסיגה, גליקסמבי.

אין עדויות מחקריות לטווח ארוך בדיאטה מסוג זה.